כי כולם יכולים ללמוד
  www.mydaf.co.il
פותחים דף
יום ד', ח’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  







.
המרכיב העיקרי בראש השנה הוא הפעולה המתחילה מלמטה, הפעולה שלנו: תקיעת השופר, תוספת התפילה, שירת הלויים ואף אכילת הסימנים.
22:51 (16/09/17) ישראל וונדי

היום המיוחד של ראש השנה משפיע על כל הימים שאחריו.לכאורה, התורה היתה צריכה לפרט את משמעות היום, את מצוות תקיעת השופר ומה עלינו לעשות ביום זה.למרות זאת, בתורה כמעט ואין פירוט על ראש השנה ורוב הסבר מגיע מדרשות חז"ל. לימוד המקורות מביא אותנו להבנה מחודשת על משמעות היום והתפקיד שלנו בראש השנה.לימוד מהנה ושנה טובה! לגרסתם הדפסה: ראש השנה - התעוררות מלמטה.pdf ראש השנה, כיום הראשון בשנה זוכה להתייחסות מיוחדת. חודש אלול מהווה הכנה לראש השנה והיום הוא חלק מימים מיוחדים, הימים הנוראים. אך מה הנקודה העיקרית של יום זה? כיצד אנו צריכים להכין את עצמנו לקראת ראש השנה? ויקרא כג, כג-כה "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'." במדבר כט, א "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ." משנה ראש השנה א, ב בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון. ראש השנה ח, א באחד בתשרי ראש השנה לשנים: למאי הלכתא... רב נחמן בר יצחק אמר לדין דכתיב 'מראשית השנה ועד אחרית שנה' מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא דכתיב 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו' איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (בהמשך הפסוק) 'כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב'. שאלות למחשבה: בפסוקים לא מופיע שראש השנה הוא ראש השנה, יום בריאת העולם או יום דין. הפרטים היחידים בפסוקים הם שזהו יום שבתון ומקרא קודש, יום תרועה וזכרון תרועה כשאפילו לא מבואר מה הכוונה תרועה. מדוע? ראש השנה ל, ב משנה: בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש. בכל יום, הלויים היו שרים מזמור מיוחד בבית המקדש כשהמזמור של ראש השנה שונה מהמזמור של היום הרגיל. כשהיו קובעים את החודש על פי עדים והעדים היו מתעכבים, היה נוצר מצב בו הלויים אמרו את השיר של יום חול ובסוף התברר שזהו ראש השנה. החשש מטעות זו הוביל לכך שבימינו ראש השנה הוא יומיים. שאלה למחשבה: מה כל כך חשוב בשיר של הלויים שבגללו הוסיפו יום לחג? ראש השנה טז א אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם. בראש השנה תוקעים בשופר כדי להמליך את הקב"ה וכדי להזכיר את עצמנו לפניו. בנוסף, השופר מזכיר את עקידת יצחק.שאלות למחשבה: הקב"ה הוא מלך כל הארץ, אז למה חשוב שאנחנו נמליך אותו? למה צריך לומר זכרונות אם הוא זוכר כל הנשכחות ומהי הנקודה המיוחדת של עקידת יצחק? ויקרא רבה כט, א אמר הקב"ה לאדם עמדת לפני במשפט אתה תהיה סימן לבניך - כשם שנכנסת לפני לדין ביום הזה ויצאת זכאי כך עתידין בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה. זוהר פרשת אמור אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם, וְקָאִים בְּדִינָא קַמֵּי מָארֵיהּ, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא, וְקַבִּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר לֵיהּ, אָדָם, אַנְתְּ תְּהֵא סִימָנָא לִבְנָיִךְ לְדָרֵי דָּרִין, בְּהַאי יוֹמָא קַיְימִין בְּדִינָא, וְאִי יְתוּבוּן אֲנָא אֲקַבֵּל לוֹן, וְאֵיקוּם מִכּוּרְסְיָיא דְּדִינָא, וְאֶתְקַיֵּים עַל כּוּרְסְיָיא דְּרַחֲמֵי, וַאֲרַחֵם עָלַיְיהוּ... הזוהר כותב רעיון דומה למדרש רבה, עם התוספת שאם נשוב בתשובה, הקב"ה יקבל אותנו ויקום מכסא דין לכסא רחמים. כלומר, האפשרות של דין ותשובה מתחילה מפעולה של אדם הראשון והמימוש של מידת הדין מצריך פעולה שלנו – לשוב בתשובה. רסיסי לילה (ר' צדוק), לה' ענין תקיעת שופר שכתב רמב"ם כלומר 'עורו ישנים מתרדמתכם', ורבותינו זכרונם לברכה אמרו 'שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר', הכל אחד. כי ה' צילך, כאשר האדם מתעורר משנתו וזוכר בהשם יתברך אז השם יתברך זוכר אותו כאותו ענין שהוא זוכר בהשם יתברך... וכיוצא כל חד לפום אתערותא דיליה (=כל אחד, כפי ההתעוררות שלו) כך השם יתברך כנגדו... ובכל ראש השנה השופר הוא מצד השתדלות אדם שאנו תוקעים בשופר... שאלה למחשבה: לשופר שתי מטרות מקבילות: להעיר את עצמנו (פעולה שמדגישה אותנו) ולהזכיר רחמי שמים (הדגשת הצד של הקב"ה. כיצד שני דברים הפוכים אלו מסתדרים? סיכום ראש השנה הוא יום של אתערותא דלתתא – התעוררות שמתחילה ממנו ושואפת כלפי מעלה. היכולת להפוך ביום זה את מידת הדין לרחמים התחילה מאדם הראשון ששב בתשובה מאכילת עץ הדעת. כיוון שכל עניינו של ראש השנה הוא ההתעוררות שלנו, התורה הסתירה את הפירוט על ראש השנה והשאירה את זה לנו – למסורת שעברה בעם ועוגנה בדרשות חז"ל. המוקד של ראש השנה הוא הפעולה שלנו כבני אדם. לכן, החשש לטעות בשירת הלויים, התעוררות הרגש של האדם, גרמה להוספת יום חג. זו גם הסיבה לחשיבות של המלכת הקב"ה דווקא מצידנו והזכרתנו לפניו. שיאו של היום הוא תקיעת השופר, נפיחת הרוח שלנו שמזכירה את ההתעוררות הגדולה של אברהם אבינו בעקידת יצחק. שאלות למחשבה איך מביאים את עצמנו בראש השנה? איזו משמעות אישית אנחנו יכולים לתת לעצמנו בשופר, בתפילות של ראש השנה או בזיכרון עקידת יצחק? כיצד ההתעוררות מלמטה מסבירה את אכילת הסימנים בראש השנה?

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
חדשות
מועדים
הלכה