כי כולם יכולים ללמוד
  www.mydaf.co.il
פותחים דף
יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  







.
האם לאחר החורבן מותר לשמוע מוזיקה? האם יש הבדל בין הופעה חיה ומוזיקה מוקלטת?
01:40 (17/09/17) ישראל וונדי

האם מותר לשמוע מוזיקה בימינו?מתי נולד האיסור ומה המטרה שלו?דף הלימוד המצורף מסדר את הסוגיה בצורה נוחה.רגע לפני שמדליקים את המוזיקה, מוזמנים לתפוס חברותא וללמוד יחד את הדף. לגרסת הדפסה: שמיעת מוזיקה בימינו.pdf סביב חורבן בית המקדש התקבל שלא לשמוע שירים. במקורות להלן ננסה לברר איסור זה. השאלות שנעסוק בהן הן:האם זו גזירה או מנהג קדמון? לרוב לגזירה יש מעמד מחייב יותר. האם נאסרה רק שמיעת מוזיקה או גם שירים בפה? מה המטרה של האיסור, מניעת שחוק וקלות ראש או צער על החורבן? סוטה מח, א משבטלה סנהדרין - בטל השיר מבית המשתאות, שנאמר: 'בשיר לא ישתו יין'. שימו לב לדגש של רש"י ותוספות על שירה של שחוק או במשתה יין וממאי דמשבטלה סנהדרי כתיב? אמר רב הונא בריה דרב יהושע, דאמר קרא: 'זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם'. אמר רב: אודנא דשמעא זימרא תיעקר (אוזן ששומעת שירה – תיעקר)... אמר רב הונא: זמרא דנגדי ודבקרי שרי, ודגרדאי אסיר. רש"י שם: זמרי דנגדי - מושכי ספינות בחבל שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם. ודבקרי - שמזמרין בשעה שחורשין ואינו אלא לכוין את השוורים לתלמיהם שהולכין לקול השיר דערב עליהם. דגרדאי – (של האורגים) אינו אלא לשחוק. גיטין ז, א שלחו ליה למר עוקבא: זמרא מנא לן דאסיר? שרטט וכתב להו: 'אל תשמח ישראל אל גיל בעמים'. ולישלח להו מהכא: 'בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו'? אי מההוא, הווא אמינא הני מילי זמרא דמנא, אבל דפומא שרי, קמ"ל. רש"י שם זמרא - לשורר בבית המשתאות. תוספות שם זמרא מנא לן דאסור - פי' בקונטרס לשורר בבית המשתאות וכן משמע... וראוי להחמיר בכיוצא דההוא בירושלמי דהוה קאים ודמיך בזמרא (=מתעורר ונרדם לצלילי המוזיקה) שמתענג ביותר. ושיר של מצוה שרי (=מותר) כגון בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה. ירושלמי סוטה פרק ט הלכה יב אבא בר רב ירמיה אמר זקינים משער שבתו וגו' אמר רב חסדא בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הן אומרים דברי נבלה בשיר. לפי רש"י ותוספות השירה האסורה היא שירה של שחוק, כמו שמצוי בבתי משתה או אצל האורגים. שירה כזו אסורה גם בלי כלי נגינה. לדבריהם יש ראיה מהירושלמי. תוספות כותבים שראוי להחמיר גם בשירה של תענוג מיוחד, כמו מוזיקה כשעון מעורר או לשינה. לעומת זאת, שירה של מצווה מותרת. שיטה זו מפורשת במאירי: מאירי על גיטין ז, א כל מיני זמר העשויים לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח הבורא יתברך, או לצד מצוה, אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשומעו ולהשתעשע בו, בין שנעשה הזמר בכלי שיר, בין בשירה בעל פה. וכל שכן במקום שנשים מצויות שם והדבר בא לידי הרגל עבירה. ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה להשם יתברך, כגון פיוטים ומזמורים, מותר אפילו בבית חתנים ומשתאות, שכל שאין בו פריצות מותר, ואין לו לדיין באלו אלא מה שעיניו רואות לפי מקומם ושעתם. ואף המקראות מלמדים שלא נאסר אלא כשעושים דרך פריצות, והוא שאמר אל תשמח ישראל אל גיל כעמים, כלומר כמנהג העמים, וכן בשיר לא ישתו יין, שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש הם. כאשר באים רק לשתות אלכוהול, יש קלות ראש יתירה ולכן אסרו שירה. הגהות הרמ"א מצמצמות את האיסור רק למשתה יין בלי אוכל. כאשר רק שותים יין (או אלכוהול), יש קלות ראש גדולה ועולה הצורך להרחיק נגינה שמטבעה משנה את התנהגות האדם ועלולה להוביל לעבירה. הגהות הרמ"א למרדכי תענית א מצאתי בתוס′, במשתה בלא אכילה הוא דאסור, דזהו דרך העכו"ם, אבל במשתה של אכילה מותר. לפי הרמב"ם לעומת זאת, השירה אסורה משום אבלות על החורבן: רמב"ם הלכות תעניות ה, יד וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפני החורבן, ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר 'בשיר לא ישתו יין', וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין.אם השירה אסורה משום אבל, היא אסורה כל עוד בית המקדש חרב ולא רק במקרים של שחוק. השולחן ערוך פסק כרמב"ם שהאיסור הוא משום אבל על החורבן ואילו הרמ"א נקט כפוסקים שהאיסור הוא משום שחוק וקלות ראש. שולחן ערוך אורח חיים תקס, ג וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם; הגה: ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה. ואסור לשומעם מפני החורבן; ואפילו שיר בפה על היין, אסורה שנאמר: בשיר לא ישתו יין. וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא, על היין. הגה: וכן לצורך מצוה, כגון, בבית חתן וכלה, הכל שרי. בפועל רבים שומעים מוזיקה והפוסקים רצו ליישב את המנהג. בין הטעמים להקל – שיטת הראשונים ופסיקת הרמ"א שהאיסור הוא רק בשחוק או על יין. בשו"ת חלקת יעקב התיר לשמוע מוזיקה מרדיו (או כל מוזיקה מוקלטת) ורבים הביאו את דבריו להלכה. שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סד' ויש עוד סברה גדולה להתיר כיון שבשעת הגזרה לאסור הזמרא מטעם אבלות, לא היה עדיין הרדיו, לא חל הגזרה על הרדיו. לסיכום, שירה של קלות ראש ופריצות ודאי אסורה, גם בלי כלי נגינה. יש מחלוקת במוזיקה נייטרלית בהופעה חיה. במוזיקה של מצווה, בשמחת חתן וכלה ובשירים בהקלטה, יש מקום רב להקל, גם כאשר השירה מלווה אכילה.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
חדשות
מועדים
הלכה