כי כולם יכולים ללמוד
  www.mydaf.co.il
פותחים דף
יום ד', ח’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  







.
איך תשובה יכולה למחוק מעשה שכבר נעשה ועוד להפוך אותו למצווה?
23:23 (25/09/17) ישראל וונדי

ימי התשובה, יום כיפור ובאופן כללי, הרעיון של תשובה מעלים שאלה בסיסים מאוד – איך בכלל תשובה יכולה למחוק את העבר? במקורות להלן נראה שני הסברים לשאלה זו: שינוי הרצון של האדם ותשובה שבאה מצידו של הקב"ה. התשובה לא מוחקת את מה שכבר נעשה, אבל היא משנה את הרצון. רצונו של אדם הוא מה שהופך אותו לאדם הנושא באחריות מעשיו. הסבר שני נוגע במקור של התשובה - הקב"ה. כיוון שהקב"ה הוא מעל הזמן והמעשים, גם התשובה היא מעל הזמן. לגרסת הדפסה: כיצד תשובה מועילה.pdf *YouTube:QY0IExfCULQ* קידושין מט, ב (הרי את מקודשת לי) על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו. על מנת שאני רשע אפילו צדיק גמור מקודשת שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו. אדם שמקדש אישה ועושים ביניהם תנאי שהיא מקודשת רק אם הוא צדיק, הרי היא מקודשת. גם אם אותו אדם הוא רשע גמור, חוששים שמא באותו רגע הרהר ועשה תשובה.שאלות למחשבה: כיצד הרהור יכול להפוך אדם מרשע לצדיק ולהפך? אם הרהור תשובה יכול להפוך אדם מרשע גמור לצדיק. האם הוא יכול להפוך אותו גם לצדיק גמור? יומא פו, ב אמר ריש לקיש: גדולה תשובה; שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעווניך". הא עון, מזיד הוא, וקא קרי ליה מכשול. איני? והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה; שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה, עליהם הוא יחיה". לא קשיא, כאן מאהבה, כאן מיראה. לפי הלימוד הראשון, התשובה הופכת את העוונות, עבירות שנעשו במזיד, לשגגות. הגמרא מסבירה שמדובר בתשובה מיראה. לפי הדרשה של הפסוק השני, רשע שעושה תשובה וצדקה מאהבה מקבל חיים מדברים שעשה בעבר, כולל העבירות. כלומר, העבירות עצמן הופכות לו לזכוית. ספר העיקרים מאמר רביעי כז' יקרה בעניין התשובה ספק גדול, לפי מה שהונח בענינה, והוא זה - שאחר שנעשית העבירה בפועל, מה תועיל התשובה בחרטה ובוידוי? וכי ההורג את הנפש או המחלל את השבת, וחזר בתשובה בפיו ובלבבו כמו שאמרנו, התשוב נפש הנרצח אליו בודוי וחרטה? או השבת המחולל, אם ישוב נשמר בזה? והרי זה דומה למי שסתר הבית בפועל, וחוזר ובונה אותה בפיו, כי לא תבנה עוד ברוב דברים בשב ואל בעשה. ואם כן, היאך אפשר שתספיק תשובה כזו למרק וללבן החטא שנעשה בפועל?... ומזה יתחייב, שכל דבר שנעשה ברצון בעת עשייתו, ואחר שנעשה הפועל ההוא, אינו רוצה בקיומו, והוא חפץ שלא היה עשוי, אף אם בתחילתו נעשה ברצון, או היה בו רצון מה, אין ראוי שייוחס אל הרצון, אלא לאונס וטעות. ספר העיקרים מעלה את השאלה כיצד תשובה משנה את המעשה שכבר נעשה. ההסבר לפי ספר העיקרים הוא שכל פעולה קשורה לאדם רק אם הוא רוצה בה. אם מישהו עשה פעולה באונס, פעולה זו לא נחשבת שלו. התשובה משנה את הרצון המקורי ומחשיבה כאילו העבירה נעשתה בלי רצון אלא באונס. שולחן ערוך יורה דעה רכח, ז מִי שֶׁנִּתְחָרֵט בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, אֵינוֹ צָרִיךְ פֶּתַח אֶלָּא שֶׁיִּשְׁאֲלֶנּוּ הֶחָכָם: אַתָּה חָפֵץ בְּנֶדֶר זֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אֵינִי חָפֵץ בּוֹ, וּמִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁנָּדַרְתִּי וּמַתִּיר לוֹ. וּמִיהוּ צָרִיךְ שֶׁיִּתְחָרֵט בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, שֶׁהָיָה רוֹצֶה שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם. בנדרים ושבועות, חרטה על עצם הנדר, מועילה לעקור את הנדר. לרצון תפקיד חשוב בעקירת הנדר ואולי זהו אותו רעיון של עקירת החטא, לפי ספר העיקרים. לפי ההיגיון האנושי, באמת אי אפשר לשנות מעשה שכבר נעשה וגם רצון שהיה לנו בעבר. אולם, התשובה אינה לפי חוקי ההיגיון האנושי אלא לפי החכמה של הקב"ה. הקב"ה הוא מעל הזמן וכך גם התשובהשאלה למחשבה: גם אם התשובה משנה רק את הרצון ולא את התוצאה, כיצד ניתן לשנות רצון שהיה בעבר?. יומא פה, ב אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים. ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרו להם חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשו תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב 'על כן יורה חטאים בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה. דברי רבי עקיבא והירושלמי מראים שהתשובה היא רק מצד הקב"ה. ההיגיון האנושי ואפילו ההיגיון הנבואי מחייב משפט, עונש או סוג של כפרה לחוטא. מהר"ל נתיב התשובה ב אמנם, כי לפי הדברים אשר אמרנו כי התשובה הוא שייך מצד ה' יתברך דווקא כי הוא בלבד מקבל שבים. ולפיכך, בית דין של מעלה דווקא מנקה לשבים ולא בית דין של מטה. כי התשובה שייך אל ה' יתברך כי מצד ה' יתברך יש תשובה אל האדם, לא זולת זה כלל... דע לך כי התשובה היא לאדם מצד כי האדם נברא בהתחלתו בלא חטא, וכאשר הוא שב אל השם יתברך, אז האדם חוזר אל התחלתו... וזה ההפרש שיש בין העובד מאהבה ובין העובד מיראה, כי העובד מאהבה יש לו אהבה ודביקות אל ה' יתברך מצד עצמו... יש לך לדעת עניין התשובה שהוא שב אל ה' יתברך, ומסלק עצמו מן החטא לגמרי. וזה שאמר גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד כי שם התחלת ההויה מן האדם וכבר אמרנו כי התשובה הוא שחוזר אל התחלתו והתחלת האדם מן תחת כסא, כי משם הנשמה חצובה... כדאי לשים לב לשני דגשים בדברי המהר"ל: 1. התשובה שמוחקת את העוונות לגמרי ואף הופכת אותם לזכויות היא רק מצד ה'. בני האדם מתייחסים לתוצאות, לא לתירוצים. רק הקב"ה מתחשב ברצון האדם ובחרטה של התשובה. 2. התשובה אפשרית כי היא לא ממציאה משהו חדש, אלא רק חזרה למקוריות. תשובה מאהבה מחזירה את האדם למקוריות של דבקות בקב"ה בלי חטאים שחוצצים.שאלה למחשבה: למה רק הקב"ה יכול להורות דרך תשובה ולא ההיגיון האנושי או אפילו הנבואי? אורות התשובה ז, ד הרהורי תשובה הם הם מגלים את עומק הרצון, והגבורה של הנשמה מתגלה על ידם בכל מלוי הודה, ולפי גדלה של התשובה כך היא מדת החרות שלה. פסקה זו מחברת את ספר העיקרים והמהר"ל. בפנימיותו של האדם הוא רוצה להיות טוב. לכן התשובה לא צריכה ליצור יש מאין – מעשים טובים שצומחים משום מקום. התשובה מבטאת נטיה טובה שכבר היתה בזמן ומגלה שבפנימיות האדם, החטא נעשה באונס, בגלל גורמים חיצוניים. שאלות למחשבה: האם האפשרות של התשובה מהקב"ה בלבד מצמצמת אותנו או פותחת לנו אפיקים חדשים מעבר להתנהלות הרגילה שלנו? עד כמה הרצון הוא מרכיב חשוב באישיות שלנו או בהגדרה שלנו כבני אדם?

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
חדשות
מועדים
הלכה