כי כולם יכולים ללמוד
  www.mydaf.co.il
פותחים דף
יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  







.
חג סוכות מזמן לנו הזדמנות מצויינת להבין מהי שמחה, כיצד שמחים ואיך שמחה קשורה למטרות ותהליכים בחיים.
10:15 (08/10/17) ישראל וונדי

לגרסת הדפסה: תהליכים ושמחה בסוכות.pdf דברים טז יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ... כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אלוקך, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ. מכל החגים, בסוכות יש דגש מיוחד על שמחה כשהדגש מופיע מספר פעמים. שאלת הכוונה: למה דווקא בסוכות יש מצווה מיוחדת של שמחה? פסח ושבועות הם על ארוע משמעותי – יציאת מצרים ומתן תורה. איזה ארוע בדיוק היה בסוכות? מה כל כך מיוחד בענני הכבוד או סוכות שבני ישראל בנו? משנה סוכה, פרק ה כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו . מוצאי יום טוב הראשון של חג, היו יורדין לעזרת הנשים... לא הייתה חצר בירושלים, שלא הייתה מאירה מאור בית השואבה. ויקרא כג מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אלוקיכם. סוכה יא, ב כי בסכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. אורות התשובה ו, ז מתחלת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראוים היו להיות מוחשים בחוש נשמתי באותו הגבה והנעם, שעצם המגמה מורגשת בו כשאנו מציירים אותה. אבל טבע הארץ. התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו , אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו. וכל פגם סופו לתקון... באמירה של הקב"ה לבריאת עצים בבריאת העולם כתוב "עץ פרי עושה פרי למינו", כלומר, עץ שהוא עצמו פרי לאכילה וגם פירותיות לאכילה. לעומת זאת, בבריאה בפועל, הארץ הוציאה עצים שרק עושים פירות " ותוצא הארץ... עץ עושה פרי". העץ עצמו היה ללא טעם. שינוי זה נקרא 'חטא הארץ'. הרב קוק מדמה את הפרי למטרה ואת העץ לכל התהליך בדרך אל המטרה. במקור, היינו אמורים להרגיש שמחה בתהליך, אך בעוונותינו, אנו מרגישים שמחה וסיפוק רק כשמגיעים למטרה עצמה. אורות התשובה יד, ז כָּל עִצָּבוֹן בָּא מִפְּנֵי הַחֵטְא, וְהַתְּשׁוּבָה מְאִירָה אֶת הַנְּשָׁמָה וּמְהַפֶּכֶת אֶת הָעִצָּבוֹן לְשִׂמְחָה. הָעִצָּבוֹן הַכְּלָלִי שֶׁבָּעוֹלָם מְקוֹרוֹ הוּא בְּזֻהֲמַת הַכְּלָל הַנִּמְצָא בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחַטַּאת הָרַבִּים וְהַיְחִידִים, וּמֵחַטַּאת הָאָרֶץ הַכְּמוּסָה, שֶׁיָּצְאָה לַפֹּעַל בְּחַטַּאת הָאָדָם, שֶׁצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, וּמָשִׁיחַ בְּיִחוּד, שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה עַל מַהוּת חֵטְא זֶה וּמְהַפְּכִים אוֹתָהּ לְשִׂמְחָה. העצבות נובעת בין השאר מחטא הארץ, מכך שאין סיפוק בכל התהליך בדרך אל מימוש המטרה. סוכה לה, א תנו רבנן 'פרי עץ הדר עץ' שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג. שאלות הכוונה: אילו דברים גורמים לנו שמחה? האם יש אפשרות למצב של שמחה נצחית? מוסר אביך א, ח ועל דבר שהוא למעלה ממדרגתו בעצם, ועם זה הוא יפה וטוב לו, ודאי שראוי הוא לשמח, כמו שישמח בבא אליו דבר טוב מחודש, שכיון שלא היה לו זה הטוב, הרי מעלתו לא הגיעה לזה, וכיון שנתחדש לו הטוב שלמעלה ממדרגתו הוא שמח, אך אחר שכבר זכה אל הטוב ההוא כבר מדרגתו עלתה לזה הטוב, ואין כאן מקום שמחה. אם כן, כאשר יהיה לנו דבר שתמיד הוא למעלה ממדרגתנו והוא טוב לנו, אז ראויה לה השמחה התמידית עם כל יושנה, וזהו ענין "בכל יום יהיו בעיניך חדשים". אך מצד שהשמחה תורגש גם בחומר, הטביע הבורא ית' שיתחדשו ידיעות חדשות, ויהיה דרך השמחה ככל ענין שמחה חמרית גם כן. אבל כשיתעלה החומר, תהיה תמידית השמחה עם תמידיות ההשגה השלמה לגמרי. שאלת הכוונה: כיצד פסקה זו קשורה לפסקה על 'טעם העץ כטעם הפרי' – סיפוק בתהליך? התחדשות יוצרת שמחה. כשמקבלים דבר חומרי, אחרי זמן מה כבר אין תחושת התחדשות וגם השמחה מתפוגגת. לעומת זאת, בעבודת ה', תמיד יש לאן להתקדם. תמיד נמצאים בתהליך של השגת דברים חדשים ולכן, תמיד יש אפשרות של שמחה. ערכין י, א מאי שנא בחג דאמרינן כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא? דחג חלוקין בקרבנותיהן דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן. הגמרא שואלת מדוע בסוכות אומרים בכל יום הלל (כלומר, הלל שלם) ואילו בפסח אומרים רק ביום הראשון. הגמרא עונה שבסוכות, לכל יום יש קורבן שונה. ביום הראשון של סוכות, הקריבו 13 פרים ובכל יום, פחתו אחד. בסך הכל היו שבעים פרים כנגד אומות העולם. ההפחתה מראה על תהליך של אחדות עולמית עד שכל העולם יאמינו בקב"ה. סיכום: חג סוכות הוא חג שמחבר את המטרה אל התהליך ולכן מכניס טעם גם בתהליך. הסוכות במדבר מלמדות שכל ההליכה אל ארץ ישראל לא היתה רק מסע אל היעד שעדיף היה לדלג עליו, אלא דבר טוב. בדרך קנינו גם מעלה רוחנית של ענני הכבוד וגם יכולת לממש אידיאלים בעולם הזה, כמו שמרמזת סוכה אמיתית. המעלה המרוממת של ההגעה לארץ כבר הורגשה בסוכות במדבר. האתרוג, הפרי המיוחד מתוך ארבעת המינים הוא פרי עץ הדר, פרי שגם לעץ שלו יש טעם כמו הפרי. לפי הדימוי של הרב קוק, האתרוג מסמל את השמחה והסיפוק שיש גם בתהליך. היכולת לראות את התועלת גם בדרך אל היעד מביאה שמחה – כל צעד מביא התחדשות וסיפוק השינוי בקורבנות החג מראה על תהליך התהליך עולמי של התקדמות. תהליך זה גורם לכך שבכל יום מסוכות אומרים הלל שלם. שאלות למחשבה: האם יש הלכות ותחומים נוספים בסוכות, בניית הסוכה וארבעת המינים שמחברים את התהליך למטרה? (עיינו בהלכות של 'תעשה ולא מן העשוי' או בברכת שהחיינו על בניית הסוכה). כיצד ניתן ליישם בחיים את מה שלמדנו?

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
חדשות
מועדים
הלכה