כי כולם יכולים ללמוד
  www.mydaf.co.il
פותחים דף
יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  







.
בחנוכה, אנו מדליקים נרות זכר לנס פך השמן. לכאורה, מטרת ההדלקה היא רק כדי לזכור את הנס. השוואה בין המקורות ועיון בהלכות מגלים מימד נוסף – בחנוכה אנו ממשיכים את מלחמת החשמונאים.
23:23 (09/12/18) ישראל וונדי

גרסת הדפסה בפורמט PDF: להמשיך את אור המכבים.pdf שבת כא, ב מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.שאלה למחשבה למה לא קבעו את החג מיד כשהנס קרה, אלא המתינו "לשנה אחרת"? שבת כג, א אמר רב הונא חצר שיש לה ב' פתחים צריכה שתי נרות (ואמר) רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח אחת לא צריך... לעולם משום חשדא דבני מתא וזימנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי ואמרי כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק בהך פיתחא נמי לא אדליק. פירוש: חצר שיש לה שני פתחים, משני צדדים שונים – צריך להדליק נרות בשני הצדדים. הסיבה היא משום חשד, שמי שעובר בצד אחד לא ידע שבעל הבית הדליק נרות בצד השני ויחשוד בו.שאלה למחשבה: למה בחנוכה כל כך חשוב למנוע חשד? שבת כב, א תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין: ... ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. המהדרין, מדליקים נר לכל אחד. המהדרין מן המהדרין מוסיפים בכל יום נר אחד (פוסקים כבית הלל). יש מחלוקת ראשונים האם המהדרין מן המהדרין זה על בסיס המהדרין או במקום, כלומר, האם כל אחד מוסיף והולך, או שבמקום שכל אחד ידליק נר אחד, רק בעלי הבית מדליק והוא מוסיף והולך. שולחן ערוך תרעא, ב כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר. הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם), וכן המנהג פשוט. שאלות למחשבה: אם מספיק להדליק נר אחד בבית, למה תקנו גם רמה של מהדרין עם נר לכל אחד ואחד, ולפי מנהג האשכנזים, שכל אחד מדליק? ממתי מצאנו חלוקה במצווה, שבתוך הלכות המצווה עצמן יש אפשרות של רמות שונות? שולחן ערוך תרע"ז, ג יש אומרים שאף על גב שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל, מדליק בברכות. הגה: כי חייב לראות הנרות, וכן נוהגין... שאלה למחשבה: אם יצא ידי חובה, כיצד יכול להדליק שוב בברכה רק כי אין בסביבה מישהו אחר שמדליק? סיבה נוספת לחנוכה - ספר חשמונאים א' (או בשם נוסף, ספר מקבים א') מספר את סיפור המלחמה של החשמונאים ביוונים. הספר לא נכנס לתנ"ך כי לא נכתב ברוח הקודש, ונחשב מהספרים החיצוניים. עם זאת, הפוסקים מתייחסים אליו (למשל, בשאלת מלחמה בשבת). חשמונאים א ד, לה – נז וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור: הן האויב ניגף לפנינו, ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'. וייקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדו על הר ציון. ויהי בראותם את המקדש כי שמם, ואת המזבח כי חולל... ויקרעו את בגדיהם ויזרקו עפר על ראשם ויתאבלו מאוד... ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים... ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים... ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'. שאלה למחשבה:מה יש בחנוכת המזבח שמצדיק חג שמונה ימים בכל שנה? היוונים והמזבח סוכה נו, ב תנו מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס (פירוש: זאב, זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק. חשמונאים א א, נג-נז ויהי בשנת מאה וארבעים וחמש, בחמשה עשר יום לחודש כסלו, ויקימו שיקוץ משומם על מזבח ה', ויבנו במות בכל ערי יהודה מסביב.... ובחמישה ועשרים יום לחודש זבחו את זבחיהם על הבמה אשר הקימו נוכח מזבח ה'. מרים היתה ממשפחת כהונה שהתייוונה. הסמל שלה לביזוי המקדש זה בעיטה במזבח. בכה' כסליו, היוונים הקריבו עבודה זרה מול המזבח שבבית המקדש. מנחות קט, א הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואין צריך לומר לדבר אחר. כהן בשם חוניו בנה מקדש במצרים. כהנים שעבדו במקדש זה וקל וחומר אם עבדו לעבודה זרה (דבר אחר), פסולים לעבודה במקדש בירושלים. ממשנה זו אנו למדים שני דברים: א. היתה תופעה של כהנים שלא היו נאמנים להלכה. ב. ההיתר להקריב קורבנות במקדש שבירושלים סימן שהכהן נאמן לתורה. סיכום וכיוון לחשיבה כדי להבין את ההלכות ושני הטעמים של חנוכה, יש לזכור שחלק גדול מהכהנים היו מתייוונים ותופעת ההתייוונות לא פסקה עם הניצחון ואולי אף החריפה. חלק מצאצאי החשמונאים עצמם כבר לא היו נאמנים להלכה. המטרה של קביעת חנוכה היא לא רק לזכור את הנס, אלא ליצור הזדהות של העם עם רוח החשמונאים הנאמנת לתורה. ההתחלה היתה בחג של הכהנים, שחגגו את בניית המזבח. רק לכהנים כשרים מותר לעבוד במזבח וממילא, החג חיבר בין כל הכהנים מקיימי התורה. כדי להיאבק בתופעת ההתייוונות בכלל העם, תוקן שכל אחד ידליק נר חנוכה. התקנה מורכבת מהדלקה בכל בית ומחובת הדלקה אישית. כשמדליקים בכל בית, נוצר זיהוי קבוצתי של כל הבית עם התורה. ככיוון שלכל אחד יש גם זהות אישית, יש מימד של הידור שכל אחד ידליק, או לפחות, שאדם ידליק כשאין מישהו אחר בסביבה שמדליק. כיוון שמטרת ההדלקה היא יצירת שייכות עם התורה, מובן מאוד שיש להדליק בשני פתחים של חצר כדי למנוע חשד. אם נסכם את מה שלמדנו במשפט אחד: הדלקת נר חנוכה ממשיכה את מלחמת החשמונאים בהתייוונות

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף
חדשות
מועדים
הלכה